|
ויהי
כראותו את
המון העם
ויעל ההרה
וישב שם
ויגשו אליו
תלמידיו׃
|
.
1
|
|
ויפתח את
פיהו וילמד
אותם לאמר׃
|
.
2
|
|
אשרי עניי
רוח כי להם
מלכות
השמים׃
|
.
3
|
|
אשרי
האבלים כי
הם ינחמו׃
|
.
4
|
|
אשרי
הענוים כי
המה יירשו
הארץ׃
|
.
5
|
|
אשרי
הרעבים
והצמאים
לצדקה כי הם
ישבעו׃
|
.
6
|
|
אשרי
הרחמנים כי
הם ירחמו׃
|
.
7
|
|
אשרי ברי
לבב כי הם
יחזו את
האלהים׃
|
.
8
|
|
אשרי רדפי
שלום כי בני
אלהים
יקראו׃
|
.
9
|
|
אשרי
הנרדפים על
דבר הצדקה
כי להם
מלכות
השמים׃
|
.
10
|
|
אשריכם אם
יחרפו
וירדפו
אתכם
וידברו
בשקר עליכם
כל רע
בעבורי׃
|
.
11
|
|
שמחו וגילו
כי שכרכם רב
בשמים כי כן
רדפו את
הנביאים
אשר היו
לפניכם׃
|
.
12
|
|
אתם מלח
הארץ ואם
המלח היה
תפל במה
ימלח הן לא
יצלח עוד
לכל כי אם
להשליך
חוצה והיה
מרמס לבני
אדם׃
|
.
13
|
|
אתם אור
העולם עיר
ישבת על ההר
לא תוכל
להסתר׃
|
.
14
|
|
גם אין
מדליקים נר
ושמים אותו
תחת האיפה
כי אם על
המנורה
ויאר לכל
אנשי הבית׃
|
.
15
|
|
כן יאר
אורכם לפני
בני האדם
למען יראו
מעשיכם
הטובים
ושבחו את
אביכים
שבשמים׃
|
.
16
|
